Shekalim
Daf 29a
משנה: מָעוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ לִפְנֵי סוֹחֲרֵי בְּהֵמָה לְעוֹלָם מַעֲשֵׂר. וּבְהַר הַבַּיִת חוּלִּין. וּבִירוּשָׁלִַם בִשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה חוּלִּין וּבִשְׁעַת הָרֶגֶל הַכֹּל מַעֲשֵׂר. בָּשָׂר שֶׁנִּמְצָא בָּעֲזָרָה אֵיבָרִים עוֹלוֹת. וַחֲתִיכוֹת חַטָּאוֹת. וּבִירוּשָׁלַיִם זִבְחֵי שְׁלָמִים. זֶה וָזֶה תְּעוּבַּר צוּרָתוֹ וְיֵצֵא לְבֵית הַשְּרֵפָה. נִמְצָא בַּגְּבוּלִין אֵיבָרִים נְבֵילוֹת וַחֲתִיכוֹת מוּתָּרוֹת. וּבִשְׁעַת הָרֶגֶל שֶׁהַבָּשָׂר מְרוּבֶּה אַף אֵיבָרִין מוּתָּרוֹת׃
Traduction
Lorsqu’à Jérusalem on trouve de l’argent devant les marchands de bestiaux (206)''B., Baba Metsia 26a; Pessahim 26a.'', à toute époque de l’année, cet argent doit provenir de la 2e dîme (pour l’achat des victimes). Ce que l’on trouve sur le Mont du Temple est supposé profane (provenant d’un achat du trésor sacré). Quant aux autres emplacements de Jérusalem (en dehors du marché), l’argent trouvé aux jours ordinaires de l’année sera profane; pendant les grandes fêtes, il sera tenu pour de l’argent de 2e dîme (en raison du grand nombre de gens arrivant de dehors et consommant là leur 2e dîme). Si l’on trouve de la chair sans destination précise au parvis du Temple, lorsque ce sont des membres entiers, il est présumable qu’ils proviennent d’holocaustes (qu’il est d’usage de dépecer ainsi); si ce sont des morceaux découpés, il est à supposer que ce sont des sacrifices expiatoires (dont les prêtres mangent). Si on les trouve à toute autre place de Jérusalem, ce sont, sans doute, des sacrifices pacifiques (constituant la majeure part des consommations dans cette ville). Dans tous les cas, il faudra attendre qu’il soit survenu un défaut ultérieur (que cette chair soit devenue impropre par le retard), puis on la brûlera. Quant à la chair trouvée dans toute autre localité de la Palestine, si elle se compose de membres épars, il est à supposer que c’est de la charogne (qu’il est d’usage de jeter en cet état); si elle se compose de morceaux découpés, il est présumable que ce sont des viandes d’un usage permis (pour elles seules, on prend la peine de les découper ainsi). Au moment des grandes fêtes, où en raison du grand nombre de visiteurs la chair est abondante, même les membres dépecés sont admis comme chair permise.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מעות שנמצאו לפני סוחרי בהמה. בירושלים במקום שמוכרין וקונין הבהמות לעולם הוא מעשר לפי שרוב העם מביאין מעות מעשר שני שלהן לירושלים וקונין בהמות בהן ולאכלן ואע''ג דאיכא למימר שמא מן המוכרים נפלו וכבר נתחללו על הבהמות אפ''ה מכיון דלוקחים הוו רובא שהרי כמה אנשים לוקחים מתגר אחד אזלינן בתרייהו דאימר מן הלוקחים הן ולא נתחללו:
בהר הבית. הנמצאות שם לעולם הן חולין ואפי' בשעת הרגל לפי שחזקתן מתרומת הלשכה הן ואין הגזבר מוציא מעות מתרומת הלשכה עד שהוא מחללן על הבהמות שלוקחין לקרבנות:
ובירושלים. בשאר המקומות שבתוכה אם נמצא בשאר כל ימות השנה הרי הן חולין ובשעת הרגל הכל מעשר לפי שרוב המעות מעולי רגלים מעשר שני אבל בשאר ימות השנה לא חיישינן שמא מזמן הרגל הן לפי ששוקי ירושלים עשויין להתכבד בכל יום ואי מרגל הן כבר נמצאו באותו הזמן:
מתני' בשר שנמצא בעזרה. אם הוא מנותח לאברים אברים עולות הן שכן דרך לנתח העולות לאברים ולא לחתיכות כדכתיב ונתח אותה לנתחיה ולא נתחיה לנתחי' ואם מנותח לחתיכות חטאות הן שנאכלין הן בעזרה ומחתכין אותן הכהנים לחתיכות:
בירושלים זבחי שלמים. הן דרוב בשר הנאכל בירושלים שלמים הן:
זה וזה. בין חתיכות הנמצאות בעזרה בין הנמצא בירושלים תעובר צורתן ויצא לבית השריפה כדקאמר טעמא בגמרא לפי שנפסלו בהיסח הדעת ואסורין הן באכילה שמא כבר עבר זמן אכילתן ולשרפן מיד נמי לא שמא עדיין לא עבר זמן אכילתן ואין פסולן אלא מדרבנן משום היסח הדעת וכל שאין פסולו בגופו טעון עיבור צורה לפיכך תעובר צורתן ממתינין עד שיעבור זמנן וכדין חטאת לזמנה וכדין שלמים לזמנן ואח''כ יצאו לבית השריפה:
נמצא בגבולין. בערי ישראל:
אברין נבלות. שכן דרך לחתוך הנבלות לאברין ולהשליכן לכלבים:
חתיכות מותרות. שאין דרך לחתוך לחתיכות חתיכות אלא להכשירות ולמכרן אחת אחת לישראל:
ובשעת הרגל שהבשר מרובה. ואין דרך לחתוך הבשר לחתיכות קטנות אלא מבשלין אותו אברים שלימות אף אברים מותרין:
הלכה: לָא צוֹרְכָה דְלָא בְּהַר הַבַּיַת קוֹדֶשׁ. רִבִּי בָּא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. חַזָּקָה שֶׁאֵין הַכֹּהֵן מוֹצִיא מִן הַלִּישְׁכָּה מָעוֹת עַד שֶׁהוּא מְחַלְלָן עַל הַבְּהֵמָה.
Traduction
Ne devrait-on pas dire au contraire que tout argent trouvé sur le Mont du Temple est présumé sacré (provenant du trésor sacré)? C’est que, répond R. Aba ou R. Hiya au nom de R. Yohanan, il est admis comme règle que le préposé au trésor ne laissera pas sortir d’argent de la cellule avant de l’avoir échangé en profane contre des animaux. – ''La chair trouvée etc., est-il dit, devra être brûlée''.
Pnei Moshe non traduit
גמ' לא צורכה דלא בהר הבית קודש. כלומר אדרבה איפכא מסתברא ולא צריכה אלא לומר כך דנמצאות בהר הבית יהיה קודש לעולם דרוב המעות שם מתרומת הלשכה הן ומשני רבי בא בשם ר' יוחנן חזקה וכו' וכדפרישית במתני':
רִבִּי לָֽעְזָר בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. הִסִּיעַ דַּעַת טָעוֹן צוּרָה. אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָה. מַתְנִיתָה אָֽמְרָה כֵן. תְּעוּבַּר צוּרָתוֹ וְיֵצֵא לְבֵית הַשְּרֵפָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וְיֵאוּת. לְאוֹכְלוֹ אֵין אַתְּ יָכוֹל שֶׁמָּא נִתְקַלקְלָה צוּרָתוֹ. לְפוּם כָּךְ צָרַךְ מֵימַר. תְּעוּבַּר צוּרָתוֹ וְיֵצֵא לְבֵית הַשְּרֵפָה.
Traduction
R. Eléazar dit au nom de R. Oshia (207)Cf. B., Pessahim 34a.: même le retrait de la pensée d’un objet sacré (qui le rend impropre comme sacrifice) exige l’attente qu’il survienne un autre défaut, pour autoriser la combustion. En effet, dit R. Oshia, la Mishna dit aussi: ''il faut attendre qu’il soit survenu un défaut ultérieur, puis on la brûlera''. Or, dit R. Yossé, il est exact que ce retrait de pensée ne suffit pas pour brûler la chair; il n’est plus permis de la manger, car elle est peut être devenue impropre, ni la brûler, car elle est peut être encore sans défaut; il faut donc attendre le défaut du reliquat pour la brûler (c’est que l’éloignement de la pensée ne suffit pas pour l’entacher). La chair trouvée dans toute autre localité palestinienne, etc.''
Pnei Moshe non traduit
גמ' הסיע הדעת. הנפסל משום היסח הדעת טעון עיבור צורה:
מתני' אמרה כן. ממתני' שמענו כן שהרי פסולין משום היסח הדעת הוא וקתני תעובר צורתו וכו' וכדמפרש ר' יוסי ויאות הוא דלאוכלו וכו' שמא נתקלקלה כלומר שמא כבר עבר צורתו והיינו שעבר זמנה ולפום כן וכו' כדפרישית במתני':
וְקַשְׁיָא. וְיֵשׁ חַטָּאת קְרֵיבָה עוֹלָה. רִבִּי חִזְקִיָּה אֲחִי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. תְּנַיי בֵית דִּין הוּא עַל הַמּוֹתָרוֹת שֶׁיִּקְרְבוּ עוֹלוֹת. הָאִשָּׁה הַזֹּאת בַּמֶּה הִיא מִתְכַּפֶּרֶת. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. תְּנַיי בֵית דִּין הוּא. הַמְסַפֵּק אֶת הַקִּינִּים מְסַפְּק אֶת הַפְּסוּלוֹת. 29a לָא צוֹרְכָה דְלָא בֵין קְטוֹרֶת לָעֵצִים לִלְבוֹנָה לְזָהָב לַכַּפּוֹרֶת. וְתַנִּיתָהּ בְּסוֹפָהּ. הוֹלְכִין אַחַר הַקָּרוֹב מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה לְמַחְמִיר׃
Traduction
Mais se peut-il qu’une somme consacrée peut être à un sacrifice expiatoire puisse servir à l’achat d’un holocauste? C’est que, répond R. Hiskia au nom de R. Simon b. Lakish, le tribunal semble avoir institué la condition que le reliquat sera employé à titre d’holocauste. Mais si, en raison du doute, l’argent versé par une femme relevant de couches sera employé pour les holocaustes, comment s’acquittera-t-elle du devoir d’offrir une victime expiatoire? Il a été entendu, répond R. Isaac (205)Cf. ci-après, § 3, fin., que par convention du tribunal, celui qui est chargé de fourni les nids d’oiseaux à offrir au Temple devra pourvoir aux cas défectueux et aux nids perdus (or, ce dernier est dans le même cas). Mais la Mishna de devait-elle pas déclarer aussi ce qu’il y a à faire lorsque l’on trouve de l’argent entre la caisse de l’encens et celle du bois, ou entre l’encens et l’or destinée au propitiatoire? Non, c’était inutile, puisqu’il est dit finalement: ''Voici la règle générale: on se guide d’après l’objet le plus proche, si même il en résulte une plus grande latitude (à l’égard de l’emploi du montant); mais si l’argent est juste au milieu (et qu’il y a doute), on suit le procédé le plus sévère'' (ces derniers cas en question y seront donc compris).
Pnei Moshe non traduit
וקשיא. על הא דקתני מחצה על מחצה יפלו לגוזלי עולה קאי דקשיא הלא כאן מספקא לן דלמא של קינין הן ודמי חטאת של קינין יפלו לגוזלי עולה וכי יש חטאת קריבה עולה ומשני רבי חזקיה וכו' תנאי ב''ד הוא על כל המותרות שיקרבו עולות כדאמרינן לעיל בפ''ד בסוף הלכה ה' והכא נמי כיון דספיקא הוא דינו כמותרות:
האשה הזאת. ואכתי הא קשיא האשה הזאת שהביאה דמי קן שלה לחובתה ונתנוהו בתוך השופר והשתא שנפלו המעות ונמצאו בין שופר של קינין לגוזלי עולה ואם יפלו לגוזלי עולה האשה הזאת במה היא מתכפרת ומשני רבי יצחק תנאי ב''ד הוא המספק וכו' וחסר כאן ואת האובדות וכמו שכתוב בסוף פרקין וכדפרישית במתני':
לא צורכה דלא וכו'. כלומר דפריך וכי לא היה צריך התנא למיתני אלא גם לחלוקות הללו שאם נמצא מעות בין קטורת לעצים או ללבונה או אם בין זהב שהיא לכפורת מה דין של אותן המעות:
ותניתה בסופה. כלומר לא צריך למיתני ולמיחשב לכל אלו דהא כבר תני לה בהסיפא זה הכלל הולכין אחר הקרוב אף להקל ובמחצה על מחצה הולכין להחמיר והכלל הזה נוהג בכל אלו גם כן ובכל כיוצא בהן:
רִבִּי קְרִיסְפָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי חֲנֵיִנָה. אֵיבָרִים נְבֵילוֹת לוֹקִין עֲלֵיהֵן מִשֵּׁם נְבֵילָה. מַתְנִיתָה אָֽמְרָה כֵן. אֵבָרִים נְבֵלוֹת וַחֲתִיכוֹת מוּתָּרוֹת. חֲתִיכוֹת מוּתָּרוֹת לֹא מַמָּשׁ. וְדִכְווָתָהּ אֵיבָרִים נְבֵילוֹת לוֹקִין עֲלֵיהֵן מִשֵּׁם נְבֵילָה.
Traduction
R. Qrispa dit au nom de R. Yossé b. R. Hanina (208)B., Hulin 95a.: pour la consommation de membres épars, tenus pour de la charogne, on est passible de coups de lanière au même titre. Cela résulte des termes de la Mishna, disant: ''les membres épars sont de la charogne, et les morceaux de chair coupés sont permis''. Or, comme cette dernière permission implique le manger, l’interdit s’étend à la pénalité des coups. Le même docteur ajoute: si les membres trouvés étaient attachés ensemble, ils sont aussi d’un usage permis (il est présumable que ce ne sont pas des saintetés). Si contre neuf boutiques vendant de la chair interdite, il y en a une qui a de la chair égorgée (autorisée), et l’on ne sait plus dans laquelle d’entre elles on a acheté de la viande, on la laisse par crainte qu’elle soit interdite (sans qu’il y ait toutefois lieu d’appliquer la pénalité); pour la chair trouvée là dans la rue, on se dirige d’après la majorité (interdit certain). Si au contraire contre neuf boutiques vendant de la chair égorgée (permise) il y en a une qui a de la charogne (209)Ib. 9b., et l’on ne sait plus où l’on a fait son achat, on laisse la viande par crainte d’interdit (vu le doute); pour la chair trouvée sur la voie publique, la majorité l’emporte (on pourra la manger).
Pnei Moshe non traduit
איברין נבלות. דתנינן נבלות ממש הן ולוקין עליהן משום נבלה:
מתני' וכו'. וממתני' שמעינן כן דקתני אברים נבלות וחתיכות מותרות מה חתיכות מותרות וכי לאו ממש מותרות קאמר ולאכילה אף אברין נבלות דקתני לאכילה שהאוכלן לוקה עליה משום נבלה:
רִבִּי קְרִיסְפָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. אִם הָיוּ מְחָרוֹזוֹת מוּתָּרוֹת. תַּשַׁע חֲנוּיוֹת מוֹכְרוֹת בְּשַׂר נְבֵילָה וְאַחַת מוֹכֶרֶת בְּשַׂר שְׁחוּטָה נִתְחַלְּפוּ לוֹ. חוֹשֵׁשׁ. וְלַנִּמְצֵאת הוֹלְכִין אַחַר הָרוֹב. תַּשַׁע חֲנוּיוֹת מוֹכְרוֹת בְּשַׂר שְׁחוּטָה וְאַחַת מוֹכֶרֶת בְּשַׂר נְבֵילָה נִתְחַלְּפוּ לוֹ. חוֹשֵׁשׁ. וְלַנִּמְצֵאת הוֹלְכִין אַחַר הָרוֹב.
Traduction
R. Yohanan dit: la viande trouvée aux mains d’un païen est considérée comme l’égal de celle que l’on trouve sur la voie publique (et elle est permise si les bouchers en majorité sont juifs). R. Eliézer b. R. Hagaï, en sortant appuyé au bras de R. Mena, vit un païen couper un morceau de cheval (interdit) et le porter au marché pour la vente. Est-ce là, dit-il (ironiquement), la justification de l’avis émis par R. Yohanan (et l’on voit que, même en cas de majorité juive, il peut y avoir au marché de la viande interdite). En effet, lui dit R. Mena, R. Yohanan a ajouté qu’il faut avoir vu enlever la viande de l’étal d’un juif. Un habitant israélite de Sephoris voulut acheter de la viande chez un boucher et ne put en obtenir; il chargea un païen de cette commission, et il en obtint. Tu l’as sans doute prise de force, dit-il. Non, répondit le païen, puisque je lui ai donné par contre de la viande de charogne (nouvelle preuve de la présence possible d’interdit). R. Jérémie dit au nom de R. Hanina que l’on exposa le fait à Rabbi, pour savoir si dans cette boucherie il y aurait à craindre une consommation d’interdit: non, dit Rabbi, cette assertion ne saurait rendre interdites toutes les boucheries de Sephoris.
Pnei Moshe non traduit
אם היו מחרוזות מותרות. בתוספתא פ''ג גריס בשר שנמצא בעזרה מחרוזות מותר שאין עושין בשר הקדש מחרוזות. מחרוזות כדרך שחורזין בשר על החבל וכיוצא בו לתלותו:
תשע חנויות מוכרות בשר נבלה וכו' נתחלפו לו. שלקח מאחת מהן ואינו יודע מאיזה מהן לקח חושש הוא ואסור:
ולנמצאת. בשוק הולכין אחר הרוב של חניות ואסור ומשום הסיפא קתני לה:
תשע חנויות מוכרות בשר שחוטה וכו' נתחלפו לו חושש. לכתחלה ולנמצאת הולכין אחר הרוב ומותר:
Shekalim
Daf 29b
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. 29b הַנִּמְצָא בְיַד גּוֹי כְּנִמְצָא בַפַּלַּטְיָא. רִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי חַגַּיי הֲוָה מְסַמֵּךְ לְרִבִּי מָנָא. חֲמָא לְחַד אֲרָמַאי מְקַטֵּעַ מִן סוּסֵיהּ וּמַפִּיק לִבְרָא. אֲמַר לֵיהּ. הָדָא הִיא דְאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הַנִּמְצָא בְיַד גּוֹי כְּנִמְצָא בַפַּלַּטְיָא. אָמַר לֵיהּ. כֵּן אָמַר רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי. וְהֵן שֶׂרָאוּ אוֹתוֹ יוֹצֵא מִמַּקֻּילִין שֶׁל יִשְׂרָאֵל. מַד בַּר נַשׁ בְּצִיפּוֹרִין אֲזַל בָּעֵי מִיזְבוֹן קוּפָּד מִן טַבְּחָא וְלָא יְהַב לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ לְחַד רוֹמַיי וְאַייְתִי לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. לָא נִיסְבִּית עַל כָּרְחֵיהּ. אֲמַר. וְלָאו בְּשַׂר דִּנְבֵילָה יְהָבִית לֵיהּ. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רִבִּי וְאָמַר. לָא כוּלָּא מִינֵּיהּ מֵיסּוֹר מַקֻּילִין דְּצִיפּוֹרִין.
Traduction
Rav se rendit là-bas (en Babylonie) et vit que les gens étaient peu scrupuleux (à l’égard de la pureté d’origine (210)Perdue de vue au moment. de la viande). L’un, voulant laver dans la rivière la (211)Abattis ou part de viande indéterminé. C'est le sens adopté par le comment. Pné-Mosché et suivi par J. Lévy. Selon Lonzano, s. v., ce serait l'équivalent de l'italien minugia (= entrailles), rappelé par Brüll, Jahrbuch, 1, 208, n., dans le sens de l'ar. sakât., la laissa échapper et emporter par le cours de l’eau. Lorsqu’après avoir quitté un instant l’eau, il voulut reprendre ladite chair, Rav lui dit: Cela t’est défendu maintenant, car on peut supposer que l’objet qui t’a échappé a été emporté, et que celui qui est présent est un autre provenant d’une charogne. De même, un homme ayant traversé la voie publique chargé de viande (212)Jér., (Avoda Zara 2, 8) (f. 41d, fin)., fut assailli par un vautour, qui enleva un morceau et le laissa tomber ailleurs; comme il voulait le reprendre, Rav s’y opposa, en observant que la chair retrouvée peut provenir d’ailleurs et être interdite.
Pnei Moshe non traduit
הנמצא ביד עכו''ם. דינו כנמצא בפלטיא ואם הרוב מן האסור אסור ואם מן המותר מותר:
חמא לחד ארמאי דמקטע. בשר מן סוסיה ומפיק לברא למכור א''ל הדא היא דאמר ר' יוחנן וכו' בתמיה וכי נוכל לסמוך על הרוב אם במקולין רוב מותר הוא והרי אנו רואין שזה חתך מן הסוס שלו ומוציאו לחוץ למכרו:
א''ל. ר' מנא כן אמר רבי יוסי רבי שלי דהוא תלמידיה דרבי יוחנן והן שראו וכו' הא דקאמר רבי יוחנן הנמצא ביד העכו''ם כנמצא בפלטיא והולכין אחר רוב הבשר שבמקולין דווקא שראו אותו יוצא ממקולין של ישראל והבשר בידו:
חד בר נש. הלך בציפורי ליקח בשר מהטבח ולא רצה הטבח ליתן לו ואמר לעכו''ם אחד להביא לו בשר משם והביא לו ואמר ליה זה הישראל להעכו''ם לא נסבית על כרחיה כלומר דודאי לא היה בענין אחר אלא שבעל כרחו לקחת ממנו לפי שלא רצה ליתן לי ולנסותו היה רוצה אם הלך ולקח לו מהטבח ישראל וא''ל העכו''ם ולמה בעל כרחו וכי לאו בשר דנבלה יהבית ליה תחת הבשר הכשר הזה שהבאתי לך והוצרכתי לפייסו ונתתי לו בשר נבלה עבור זה:
מעשה. זה בא לפני רבי אם חוששין אנו לדברי העכו''ם שהוא כמסיח לפי תומו שנתן להטבח בשר נבלה ומעתה אסור ליקח בשר ממקולין הזה והשיב רבי ואמר לא כל הימנו של העכו''ם הזה לאסור כולה מקולין דצפורי:
רַב נְחַת לְתַמָּן. חַמְתּוֹן מֵקִילוֹן וַחֲמַר עֲלֵיהוֹן. חַד בַּר נַשׁ אֲזַל בָּעֵי מְשִׁיגָּה אֵסְקוֹפְתֵּיהּ בְּגַו נַהֲרָא וְאִינְשִׁתָהּ וַאֲזַל לֵיהּ. חֲזַר בָּעֵי מִיסְבִינֵהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב. אָסוּר לָךְ. דָּנָא אֲמַר. הַהִיא שְׁטַף נַהֲרָא וְאַייְתִי חוּרִי דִנְבֵילָה תוֹחְתּוֹי. חַד בַּר נַשׁ הֲוָה מְהַלֵּךְ בְּשׁוּקָא טָעִין קוּפָּד. אֲתַא דַייְתָא וַחֲטַפְתֵּיהּ מִינֵיהּ וּטְלַקְתֵּיהּ. חֲזַר בָּעֵי מִיסְבִינֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב. אֲסִיר לָךְ. דָּנָא אֲמַר. בָּשָׂר דִּנְבֵילָה הֲוָת טְעִינָה וּטְלַקְתֵּיהּ וְנָֽסְבָה הַהוּא אוֹחְרָנָא.
Traduction
Le fleuve Guinaï emporta un jour dans ses flots des outres pleines de vin. On consulta R. Isaac b. R. Eliézer sur le point de savoir s’il est permis de les reprendre, un peu plus bas, sur ce cours d’eau: Oui, dit-il, si les ouvriers reconnaissent les nœuds de clôture de ces outres.
Pnei Moshe non traduit
רב נחת לתמן. לבבל וראה שהן מקילין בדבר איסור והחמיר עליהן וכהאי עובדא דלקמיה דאבתרא וגרסינן להא בפ''ב דע''ז בהלכה ח':
אזל בעי משזגה. בקש לרחוץ איסקופתיה בהנהר וזה הוא הראש והרגל ובני מעיים הנמכרים ביחד בלע''ז קורין מילנדר''י ובלשון ערבי סקופתא:
ואינשתיה. ושכחו על שפת הנהר והלך לו ואח''כ חזר ורצה ליטלו וא''ל רב אסור לך דלא זה האיסקופתא דאימור דההיא דילך שטף נהרא והביא אחר תחתיו והוא מן האסור:
חד בר נש הוה מהלך בשוקא. וטעין בשר ואתא דייתא עוף הנקרא דייה וחטפו מידו:
וטלקתיה. כשפרח העוף השליכו לארץ וחזר זהורצה ליטלו והחמיר ג''כ רב ואמר אסור לך דנא דאימור בשר נבלה היתה הדיה טעונה והשליכתו ונסבה ההוא אוחרנא. ובע''ז גריס ואתר תתה ונסיבת דין תחותה. שתקח עכשיו הנבלה תחת בשר שלך:
גִּינַאי שְׁטַף זִיקִין. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יִצְחָק בַּר אֶלְעָזָר וְאָמַר. יַחְכְּמוֹן שְׁפַייָא קִטְרֵיהוֹן.
Traduction
On trouva un jour un récipient (lucanica) dans la synagogue de la ville de Bouli (213)J. Lévi traduit: dans une assemblée de conseil: gr. Boulé, et l’on consulta R. Jérémie pour savoir si, tout en ignorant la provenance du vin on pouvait en user: il suffit de l’autoriser, répondit-il, que les tonneliers reconnaissent leurs marques distinctives.
Pnei Moshe non traduit
גינאי. מוכרי יין בגנות שטף הנהר זיקין הנודות יין שלהן ומצאו אותן ואתא עובדא לפני רבי יצחק בר אלעזר ואמר יחכמון שפייא קוטריהן יכירו השופין כלומר האומנין והם הגינאי המשפין קשריהן בהנודות ואם מכירין קשריהן מותרין:
נוּקְנִיקָה אִישְׁתַּכַּח בִּכְנִישְׁתָּא דְבוּלֵי. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה. אָמַר. יַחְכְּמוֹן סִיקִייָרִיָּא עֲבִידְתֵּיהוֹן.
Traduction
– On trouva un agneau rôti sur la voie publique (strata) de Gofta, et il fut permis de le manger, sous deux rapports, au point de vue de la trouvaille et au point de vue de la majorité des passagers. Sous le rapport de la trouvaille, il a été enseigné: l’objet sauvé des griffes d’un lion, ou d’une bande armée, ou d’une tempête en mer, ou de l’inondation d’un fleuve, ou perdu sur une grande voie publique (214)Le comment. Pné Mosché a: passaviera (= passagiera)., ou sur une grande place (palatium), vous appartient; parce qu’en ces divers cas, le propriétaire y a renoncé. Sous le rapport des passagers, il n’y a pas à craindre qu’il ait été égorgé par un païen (la majorité étant juive). En effet, recherches faites, on remarqua que l’agneau provenait de chez Rabbi.
Pnei Moshe non traduit
נוקניקה. הריאה עם בני מעיים ולפי שמנקין ומדיחין אותה קורא לה נוקניקה א''נ על שם הקנוקנות שבה ונמצאת בבה''כ דבולי שם חשיבות הוא שהחשובים הולכין להתפלל בתוכה ושאלו לר' ירמיה משום בשר שנתעלם מן העין ואמר יכירו הסיקירייא הן המוכרין כיוצא באלו ונקראו סיקרין ויראו מעשיהן בה ואם מכירין מותר:
גְּדִי צְלִי אִישְׁתַּכַּח בְּאִיסְרָטָא דְגוּפְתָּא. וְהִתִּירוּהוּ מִשֵּׁם שְׁנֵי דְבָרִים. מִשֵּׁם מְצִיאָה וּמִשֵּׁם רוֹב מְהַלְּכֵי דְרָכִים. מִשֵּׁם מְצִיאָה. דְּתַנֵּי. הַמַּצִּיל מִיַּד הָאֲרִי מִיַּד הַגַּיִיס מִשּׁוּנַת הַיָּם וּמִשּׁוּנַת הַנָּהָר וּמֵאיסְרַטְיָא גְדוֹלָה וּמִפַּלַּטְיָא גְדוֹלָה הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ. מִפְּנֵי שֶׁהַבְּעָלִים מִתְיַיאֲשִׁין מֵהֶן. מִשֵּׁם רוֹב מְהַלְּכֵי דְרָכִים. מִשֵׁם שְׁחִיטַת הַגּוֹי. וְאִשְּׁתַּכַּח מִן דְּבֵית רִבִּי.
Traduction
Un grand fromage rond fut trouvé à l’auberge de Lévi, et il fut permis de le manger à deux points de vue, sous le rapport de la trouvaille et celui des passages: 1° conformément à l’enseignement précité, 2° parce qu’en raison de la majorité, on ne pouvait pas supposer que de fromage provient des païens. En effet, recherches faites, on sut qu’il provenait de chez R. Eliézer b. R. Yossé.
Pnei Moshe non traduit
באיסרטא דגופתא. ברחוב המקום גופתא והתירוהו וכו':
דתני. בתוספתא דמציעא המציל מיד הארי וכו' מפני שהבעלים מתייאשין מהן וא''כ כאן נמי יאוש בעלים איכא וא''צ להכריז:
משום רוב מהלכי דרכים משום שחיטת העכו''ם. כלומר דלמאי ניחוש אי משום שחיטת העכו''ם הולכין אנחנו אחר רוב מהלכי דרכים אשר שם ורובן ישראל היו:
ואישתכח מן דבית רבי. ואח''כ כשחקרו אחר זה אישתכח דאותו הגדי צלי מן דבית רבי הוה:
עִיגוּל דְּגוּבְנָא אִישְׁתַּכַּח בְּפוּנְדָּקָא דְּלֵוִי. וְהִתִּירוּהוּ מִשֵּׁם שְׁנֵי דְבָרִים. מִשֵּׁם מְצִיאָה וּמִשֵּׁם רוֹב מְהַלְּכֵי דְרָכִים. מִשֵּׁם מְצִיאָה. דְּתַנֵּי. הַמַּצִּיל מִיַּד הַגַּיִיס מִיַּד הָאֲרִי מִשּׁוּנַת הַיָּם וּמִשּׁוּנַת הַנָּהָר מֵאיסְרַטְיָה גְדוֹלָה וּמִפַּלַּטְיָא גְדוֹלָה הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ. מִפְּנֵי שֶׁהַבְּעָלִים מִתְיַיאֲשִׁין מֵהֶן. מִשֵּׁם רוֹב מְהַלְּכֵי דְרָכִים. מִשֵׁם גְּבִינַת גּוֹי. וְאִשְּׁתַּכַּח מִן דְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי.
Traduction
Mais, objecta R. Mena devant R. Yossé, n’avons-nous pas vu les rabbins annoncer les objets trouvés dans de tels cas? Si tu l’avais trouvé, lui répliqua-t-il, tu ne manquerais pas de le prendre, et R. Yona ton père a dit aussi que s’il trouvait un objet sur une voie très passagère, il le garderait. Malgré cet avis, lorsqu’il lui arriva un jour de faire une trouvaille, il eut le scrupule de ne pas la prendre et la fit annoncer.
Pnei Moshe non traduit
עיגול דגובנא. גבינה גדולה ועושין אותה כמין ככר לחם אחת ונמצאת באושפיזא דלוי והתירוהו וכו' כדלעיל ואישתכח אח''כ דמן דר''א ב''ר יוסי הוה:
אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. וַאֲנָן חָֽמְייָן רַבָּנִן מַכְרִזִין. אֲמַר לֵיהּ. אִין אַתְּ הֲווִיתָה מַשְׁכַּח לָא נָֽסְבָת. רִבִּי יוֹנָה אָבוּךְ לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא אָמַר. הַלְּוַאי כַּד נַשְׁכַּח נַשְׁכַּח מִן פִיּוֹסְרוֹס וּלְגֵיו. אֲפִילוּ כֵן אַשְׁכַּח וְלָא נְסַב.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
ואנן חמיין רבנן. מחמירין על עצמן ומכריזין להאבדה דכה''ג וא''ל ר' יוסי ואת אם היית מוצא דבר כזה וכי לא היית נוטלו והרי אביך ר' יונה לא אמר כן אלא רגיל היה לומר הלואי אם נמצא איזו דבר ונמצא אף מן פיוסרוס דלגו כלומר לאו דוקא בסרטיא ופלטיא גדולה שהכל מהלכין בה ואיכא יאוש בעלים אלא אפי' מן השביל הקטן שלפנים מהאי סרטיא ונקרא פיסווארוס ודוגמתו בפרק הרואה ועל שם שדורסין לשם לפעמים להסתלק מן הרחוב ולשון לע''ז הוא פס''א אוויר''א. ובגמרא דהפועלים דלא מציא פסא קניא ואם תמצא שם ג''כ הייתי נוטלו דאפי' כן הבעלים מתייאשין ממנו:
אפי' כן אשכח ולא נסב. וקאמר הש''ס שאע''פ שהיה רגיל לומר כך אפי' כן פעם אחת מצא במקום כיוצא בו והחמיר על עצמו ולא רצה ליטלו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source